משחקים באחריות

תו התקן הבינלאומי של ארגון (WLA (World Lottery Association

תו התקן המחמיר ''משחקים באחריות'' של ארגון ההגרלות האירופי

במפעל הפיס, מתוך אחריות ציבורית, ישנו רצון לעורר את המודעות לכך שהשתתפות בהגרלות ובהימורים באופן מהנה מחייבת התנהלות מבוקרת, על-מנת למנוע אובדן שליטה.

כגוף ציבורי מוביל בתחום ההגרלות, ובהתאם לייעוד של מפעל הפיס, החליט הארגון לאמץ מדיניות שנקראת "משחקים באחריות". מדיניות זו מהווה ערך מרכזי ומחייב את כל העובדים במפעל הפיס, לרבות הזכיינים והמשווקים, מאז 2003. המדיניות גובשה על בסיס סטנדרטים בינלאומיים של ה-EL, ארגון ההגרלות האירופי, וה-WLA, ארגון ההגרלות העולמי (World Lottery Association).

מפעל הפיס היה אחד ממפעילי ההגרלות הראשונים שעברו בהצלחה מבדק בינ"ל של הארגון האירופי והארגון העולמי, ועל כן זכו בתו התקן החשוב. בכל שנה, מאז 2009, עובר מפעל הפיס מבחני הסמכה של הארגונים הנ"ל, וכיום הוא עומד בתו התקן הבינ"ל דירוג 4 שהוא הגבוה ביותר של ה-WLA.

דגש מיוחד מושם על מניעת מכירה של מוצרי הגרלות לקטינים. הסיבה לכך היא הפגיעות של האוכלוסייה הצעירה שזקוקה להגנה ספציפית. במסגרת האחריות החברתית, מנהיג מפעל הפיס מזה שנים רבות מדיניות של השתתפות בהגרלות רק מגיל 18 ומעלה. בשנת 2008 כלל זה הפך לחוק של הכנסת.

זקוק לעזרה?
פנה למוקד משרד הרווחה 118, עמותת אפשר 1700500888, עמותת הדרך 0545269336.

הסימנים העיקריים לזיהוי התמכרות להימורים

שני הסימנים הכי בולטים לזיהוי אדם שהתמכר להימורים הם אובדן שליטה על הזמן המוקדש לפעילות זו ואובדן שליטה על סכומי הכסף המושקעים במשחקים ובהגרלות.

אם אדם מתכנן לשחק בהגרלת לוטו פרק זמן מסוים, ומקציב למשחק סכום ספציפי, ועומד בהבטחות שלו לעצמו הן מבחינת הזמן והן מבחינת הסכום – הוא נמצא בשליטה מלאה בהימור. לעומת זאת, אם אדם מוצא את עצמו אחרי יומיים בלי שינה ואכילה מסודרות, או עם הפסד של פי 2 מהסכום שבחר להמר עליו, סביר להניח שהוא בבעיה – משום שההימורים הם אלה ששולטים בו ולא הוא בהם.

אפשר ללמוד איך "לנצח את הקזינו"?

לא.

מחקרים שבחנו הימורים גילו שהימור היא הפעולה היחידה שאדם לא משפר בה את ביצועיו גם אם הוא חוזר עליה עוד ועוד. אין דרך לנצח משחק שמתאפיין במקריות ונשלט ע"י המזל. ספורט למשל מאפשר לכל אחד ואחת לשפר את ההישגים שלהם – וכך למשל אנחנו רואים שיאי עולם נשברים פעם אחרי פעם. גם בתחומים כמו טכנולוגיה, אקדמיה ועסקים אפשר לראות שיפור עם הזמן ובזכות למידה, וכמובן שהמיומנויות המוחיות ניתנות לפיתוח ושיפור מתמידים. לעומת זאת אדם שירבה להמר לא ישתפר ולא יהפוך למהמר טוב יותר שמשתפר בניבוי תוצאות לוטו.

סוגי מהמרים - המהמר החברתי, המהמר המקצועי והמהמר הפתולוגי

המהמרים החברתיים הם אלה שמשחקים על כסף, אבל מבחינתם המוקד של המשחק הוא לאו דווקא הרווח או ההפסד – אלא האינטראקציות החברתיות. אם לדוגמה אישה מבוגרת מזמינה פעם בשבוע חברות טובות לקפה, עוגה ומשחק רמי, גם אם הן מהמרות על כמה שקלים, הן לא נחשבות למהמרות כפייתיות או פתולוגיות.

המהמרים המקצועיים הם אנשים שיש להם סכומי כסף משמעותיים. בהתאם הם יכולים פעם בשנה להרשות לעצמם לקחת סכום כסף מסוים, כזה שאחרים יחשיבו כגבוה – ולהשקיע במניות, בעסקת נדל"ן או בקזינו בחו"ל. המהמר המקצועי לא מסכן את הבית שלו או את המשפחה, אלא לוקח סיכונים מחושבים לאחר בדיקות מדוקדקות. בהתאם גם הוא אינו מהמר פתולוגי או כפייתי.

המהמר הפתולוגי הוא אדם שלא שוקל את צעדיו, לא לוקח בחשבון את הטווח הארוך ופועל בעיקר על סמך דחפים לא נשלטים – להמר, ולהמר עוד ועוד. בדרך כלל הוא גם נשקר כדי להסתיר את היקף ההימורים. מהמרים פתולוגיים לא מחשבים סיכויי רווח והפסד, ולכן במקרים רבים מוצאים את עצמם שקועים בחובות כבדים שאין להם יכולת לכסות. בהתאם הם נאלצים ללוות סכומי כסף משמעותיים מקרובי משפחה ו/או חברים, לרוב בתירוצים שונים, ולעיתים ישנה גם פנייה אל "השוק האפור" או אפילו "השוק השחור" והסתבכות עם גורמים פליליים. במקרים אלה הריבית הגבוהה מחמירה את המצב ועלולה להוביל גם לדיכאון, חרדות, ייאוש ואפילו אובדנות.

האם מהמרים מתמכרים להפסדים?

מהמרים שחוזרים להימורים פעם אחר פעם, ללא שליטה במצב ומבלי להתחשב ביכולת שלהם לספוג הפסדים, מתאפיינים במקרים רבים בדחף להרס עצמי. זהו מנגנון שזיגמונד פרויד קרא לו חזרה כפייתית (Repetition Compulsion) – החזרה הכפייתית היא על טראומה שהתרחשה בשלב מוקדם מאוד בחיים, לרוב מוות של אחד מההורים, נטישה, תאונה, חולי וכו'.

החזרה הכפייתית נובעת מהמשאלה (הלא מודעת) לחוות חוויה מתקנת לאותה טראומה. לדוגמה, גבר שכילד ננטש ע"י אמא שלו עלול להמר על כל כספו וגם על הכסף שאין לו כדי להעמיד במבחן את האכפתיות של אשתו – מתוך תקווה שבניגוד לאם, היא לא תנטוש אותו. שחזור טראומת הילדות תוך כדי טיפול, באופן מבוקר, מאפשר להגיע לאותה חוויה מתקנת בלי שהאדם יפגע בסביבה הקרובה לו ובו עצמו. 

מטפלים מיומנים יודעים להעניק תחושות ערך עצמי, חוזקה ואכפתיות, וכך המטופל יחווה הישארות ואי נטישה (של המטפל/ת) גם בלי להמר. בהתאם ייעלם הצורך הכפייתי לבחון את מידת האכפתיות של הסביבה דרך ההימורים.

איך טיפול באמצעות שיחה עשוי לסייע למהמרים כפייתיים?

טיפול במהמרים כפייתיים מבוסס לרוב על פסיכותרפיה, כלומר טיפול באמצעות שיחות. השיחה עם המטפל או המטפלת מייצרת "מקום בטוח" (בז'רגון המקצועי זהו "מרחב מאפשר" – Facilitating Environment – מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט).

במקום הבטוח זוכה המהמר לאוזן קשבת והוא יכול לומר את כל אשר על ליבו. להבדיל משיחה עם חבר, טוב ככל שיהיה, פסיכותרפיה מבטיחה גם דיסקרטיות מלאה וגם אובייקטיביות מוחלטת – שמאפשרים למטופלים לשתף את הכל כולל הכל. כשהמטופלים לא מסננים ולא מצנזרים את דבריהם, הם יכולים לבחון את עצמם. בנוסף זוכים המטופלים לחוויה אותנטית של הכלה מלאה, אכפתיות ואפילו "אהבה" – כשהמטפל או המטפלת מכילים את המטופל/ת, כולל כל החלקים של האישיות שלו, וביחד מנסים לסדר אותם מחדש.

פסיכותרפיה היא תהליך. תוך מספר חודשים המטופלים מתחילים להרגיש הטבה. הסטרס והדחק נחלשים הודות לאמפתיה ולאכפתיות של המטפל/ת, וככל שהקשר מתחזק ומעמיק גדל הסיכוי לשינוי מהותי לטובה – הופעת ה"עצמי האמיתי" (True Self) מתוך ה-False Self (אותה אישיות אומניפוטנטית שהמהמר בנה לעצמו כדי להגן על האישיות חסרת הביטחון, החלשה והדיכאונית). המסכה שהמהמר עטה על עצמו הולכת ונסדקת, ומתחתיה מתגלה האני האמיתי (Core Self). בנוסף האני האמיתי זוכה לחיזוק ומקבל עוד כלים וכוחות מהמטפל/ת.

השלב הראשון בתהליך הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT. לאחר שהמרכיבים ההתמכרותיים וההרסניים בהתנהגות נפסקים, ניתן להתחיל בפסיכותרפיה. חשוב להדגיש כי השינוי המשמעותי בחיים אינו קל להשגה, אבל בהחלט ניתן להגיע לרמה סבירה של Well Beingness, לפוגג במידה ניכרת את החרדות והדיכאון ולהגיע להסדר חובות כמו גם אינטראקציה בריאה יותר עם האנשים הקרובים.

האם מהמרים פתולוגיים יכולים להמר באופן נשלט ומבוקר?

כשמהמר מבקש או מתעקש להמשיך בהימורים, גם אם על סכומי כסף נמוכים, נשאלת השאלה מדוע מלכתחילה הוא הגיע לגמילה. לפי ג'ודית ויורסט, סופרת אמריקאית שעוסקת בהתפתחות ילדים, התבגרות פירושה ויתורים מסוימים כדי שאפשר יהיה להכיל ולחזק את השלבים ההתפתחותיים הבאים. לדוגמה, ילד שאוהב להחזיק ביד בובה יוותר עליה עד לכניסה לכיתה א' כדי לא להיחשב ילדותי מדי, והידיים שלו פנויות (פיזית ומטאפורית) לאחוז בדברים חדשים.

באופן דומה מהמרים נדרשים לוותר (בינם לבין עצמם) על מספר דברים – על תשומת הלב (השלילית), על הפנטזיה (להיות "מלך") ועוד. לאחר טיפול של כשנה, המהמרים כבר אוחזים במרכיבים חיוביים כמו משפחה, אהבה, עבודה – ולכן יש לו הרבה מה להפסיד. בהתאם, פוחת הסיכוי שהוא יהמר על כל אותם דברים שאי אפשר לקנות בכסף.